עריכה דיגיטלית של תמונות, באמצעות פוטושופ וכלים דומים, מלווה אותנו מאז תחילת דרכה של האינטרנט. בעבר, היה צורך במיומנות גבוהה, יכולות גרפיות ולא מעט עבודה, כדי לזייף תמונות כך שייראו אמיתיות. אולם, עם השנים והתפתחות הטכנולוגיה, נוצרו כלים שמאפשרים לכל אדם לזייף תמונות ולהפיץ אותן.
בשיח הפוליטי הנוכחי בישראל, חשוב לדעת לזהות תמונות מזויפות או ערוכות, כדי לא ליפול לפייקים. ככלל אצבע – כשמישהו מפיץ תמונה, קודם כל תניחו שזה פייק. זה קצת קשה להתקיים ככה במרחב הווירטואלי, אבל אין ברירה. כמות התמונות שעברו מניפולציה היא עצומה. לא רק דוגמניות שמצטלמות למגזיני אופנה עוברות ריטוש. כמעט כל תמונה שתראו אונליין עברה דרך איזה פילטר, עריכה, שינוי צבעים וכמובן – זיופים מגמתיים.
תמונות מזויפות – סימני אזהרה
- חוסר עקביות בפיקסלים: חלקים מהתמונה המזויפת יהיו מטושטים מדי, חלקים אחרים מחודדים מדי. זה נובע לרוב מעבודת פוטושופ רשלנית.
- תאורה וצללים לא תואמים.
- אלמנטים שחוזרים על עצמם: השימוש בכלי החותמת (clone) נפוץ מאוד כשמזייפים תמונות – ולא רק. כשעורכים תמונה, משתמשים בכלי הזה לעתים קרובות כדי למחוק אלמנטים מסוימים מתמונה, כדי שהיא תיראה טובה יותר. אפשר לראות כמה דוגמאות כאן. כאשר עושים עבודה מרושלת, אפשר לראות בתמונה תבניות שחוזרות על עצמן בצורה לא טבעית.
הנה דוגמא מתמונה מזויפת של הפגנת הימין שהופצה בטוויטר. אפשר לראות בבירור את החזרתיות של אלמנטים בתמונה, משום שהשכפול נעשה ברשלנות.
- שאריות לא מחוקות: למשל, לפעמים המזייף ניסה למחוק מישהו מהתמונה, ושכח יד או רגל שלו. זה קורה די הרבה, וזה מצחיק. זו כמובן אינדיקציה די ברורה לכך שהתמונה עברה מניפולציה.
- שוליים לא טבעיים: אם רוצים לזייף תמונה כך שתראה שמישהו נמצא במיקום שונה מאיפה שהתמונה צולמה, אפשר לנסות לחתוך את הדמות ולהדביק אותה על רקע שונה. כשעושים זאת, השוליים של האובייקט שחתכנו ייראו מוזר – מחודדים מדי או רכים מדי, עם צללים מוזרים. זה נכון במיוחד בעצמים מורכבים, כמו שיער.
- פונטים לא אחידים בתמונות שמצלמות טקסט, שורות לא מיושרות, אותיות מטושטשות יותר מאחרות וכו'.
- שאריות עבודה בפוטושופ או תוכנת עריכה אחרת: למשל, בתמונה הזו שכחו להוריד את הגריד, מה שמסייע ליישר אלמנטים בתמונה. זו אינדיקציה ברורה לכך שהתמונה עברה מניפולציה, וסיכוי טוב שהיא מזויפת לחלוטין.
כלים לזיהוי תמונות מזויפות
- גוגל לנס – Google Lens – זמין לשימוש בכל טלפון נייד ודרך כל דפדפן. בטלפון נייד, האופציה זמינה לכל מי שמשתמש באנדרואיד ובתמונות של גוגל. במחשב, אפשר להיכנס לחיפוש תמונה הפוך של גוגל ולבדוק מה מקור התמונה.
- כלי מצוין נוסף לזיהוי פורנזי של תמונות מזויפות הוא FotoForensics.
- JPEGsnoop הוא תוכנה שאפשר להוריד למחשב, לבדוק מטא דאטה של תמונה וגם יכול לסייע לגלות האם התמונה מזויפת.
זיהוי תמונות בינה מלאכותית
מנועי תמונות של בינה מלאכותית, כמו מידג'רני, הופכים למשוכללים יותר ויותר. הם יוצרים תמונות ריאליסטיות שלפעמים קשה מאוד לזהות ולאבחן שאכן אלה תמונות שנוצרו בבינה מלאכותית.
עדיין, יש כמה סימנים זיהוי שמצביעים על כך שמדובר בתמונה של AI:
- טקסטורת עור מושלמת מדי: עור וחלק ואחיד על "בני אדם" שנוצרו בתמונות AI הוא אינדיקציה טובה לכך שזו תמונה של בינה מלאכותית.
- שיער לא טבעי: ה-AI עדיין מתקשה לייצר שיער שנראה אמיתי.
- תאורה לא עקבית.
- רקע מוזר ולא טבעי לתמונה, עם אלמנטים שחוזרים על עצמם, למשל.
- ידיים מוזרות: מידג'רני, למשל, השתפר מאוד ביצירת ידיים, אבל הוא עדיין יוצר תמונות רבות בהן הידיים נראות מעוותות, חסרות אצבעות וכו'.
- עיניים קריפיות או מפחידות ולא טבעיות.